המלכה האם: העולם אוהב נשים בהריון
אולי לא קמים לכבודי באוטובוס כי אני נוסעת באוטו, אבל בהחלט סוחבים לי שקיות מהסופר והחברות שלי מתנדבות לרוץ אחרי הגדול שלי בגן שעשועים. עם יד על הלב, אני אפילו לא כועסת על גברים שרוצים ללטף לי את הבטן. אני מבינה אותם לגמרי; קטי קמחי חוגגת
אנשים מתנהגים אלייך אחרת כשאת בהריון. לפעמים כמו אל נכה, לפעמים כמו אל מפגרת, ולפעמים כמו אל ילדה קטנה. בינך לבין עצמך, יש להודות שהפכת קצת מכל אלה, אבל רק לשם הכבוד העצמי רובנו ממהרות להתנער, להתרומם (בקושי) ולהבהיר שאנחנו בסדר גמור.
הריון? אפשר להפוך את זה ליתרון. בקלות
צילום׃ istockphoto
הפינוק המסורתי הזה יכול להיות כובש לפעמים או מטריד בפעמים אחרות, אבל חייבים להודות שתשומת הלב התמידית הזו לשלומנו יכולה להיות גם נעימה במיוחד.
יש משהו מגונן בחום שמרעיפים עלייך בהריון
במקרה שלי, בזכות המכונית הצמודה, לא זכיתי שיקומו לכבודי באוטובוס, אבל עדיין זכיתי לפינוקים: א' התעקש לכל אורך ההריון לא להניח לי לסחוב את השקיות מהסופר; חברות רדפו אחרי בני בכורי בגן השעשועים ואיפשרו לי לרבוץ על הדשא (בכל מקרה עד שהייתי מתרוממת אליו הוא היה נחבל עשר פעמים); ואמא שלי איפשרה לי להרים רגליים על שולחן הסלון (למרות שמרוב הנפיחות הן הסתירו לכולם את הטלוויזיה).
- פרסומת -
קשה לי לשים את האצבע על הסיבה, אבל יש משהו מגונן בחום הזה, שמנסה לעטוף את אמא שעוטפת את התינוק. משהו שמתקזז עם המעורבות החברתית של הנודניקים שמעירים לך כשאת אוכלת עוד פרוסת עוגה (כי אותם נודניקים ימהרו למצוא לך כיסא ולהביא לך תה – להוריד את הפירורים האחרונים).
אני זוכרת את הרגע שבו הבנתי שאפשר להפוך את חביבות הקהל לטובתי. זה היה בשירותים ציבוריים בקולנוע. התור היה אינסופי, ובחיוך גדול תוך ליטוף הכרס נדחקתי אל הקרובה ביותר לדלת ושאלתי אם אוכל להיכנס לפניה. שום רחש לא נשמע בקהל חוץ מהנהון מבין. וצליל השתנה מאחד התאים.
אולי ההריון מזכיר לאנשים את כוח החיים
מסתבר שהעולם אוהב נשים בהריון. גברים משפילים ראש בהכנעה מול פלא ההתעברות וההולדה, ונשים מעוניינות לחבק ולסייע ככל שניתן. הפלא הזה, שבעיני האישה ההרה נראה לרוב כמעמסה, נדמה בעיני העולם כדגל לאופטימיות קוסמית.
אם קשישים מזכירים לנו את המוות הקרב, הריון מזכיר לנו את הכוח שבחיים, הוא הצד המופלא של המין האנושי, הצד הבריא, השורד החזק.
הריון זה בריאה, אבל גם כלי שיווקי מצוין
פרסומות ההריון המצחיקות ברשת
הריון זה בריאה, אבל גם כלי שיווקי מצוין
נוכחות של הריון (או תינוק רך), מעוררת באנשים רצון לתמוך ולגונן. המשיכה הזו אל החיים, אל הבריאה שמתרחשת ברגעים אלה ממש לנגד עינינו גורמת לרבים לרצות לגעת, להתעניין, להשתתף, לקחת חלק באירוע.
את, האישה ההרה, מזכירה לכל אחד את המשפט הרוחני הקובע ש"כולנו אחד". כולנו התפתחנו בבטן אמותינו וכולנו "זוכרים" ומחפשים את השהות בבטן: מקום רך מגונן ומכיל. כולנו היינו שם, וכולנו רוצים לחזור. בקיצור, את והבטן שלך מזכירים לכולנו מה איבדנו ולמה אנו מתגעגעים.
גברים שולחים לי ידיים לבטן? באופן מפתיע אני מבינה את זה
אנשים ישאלו שאלות מייגעות ויספרו לך על ההריונות שלהם, יבקשו ללטף, יציעו ויתנדבו לעזור. גברים רבים יחשבו שזה ממש סקסי. וכך, באירועים חברתיים תמצאי לפתע יד גברית מסוקסת וזרה ממשמשת את פופיקך בהערצה.
"מאז הלידה אני מעריץ את אשתי יותר"
פייר, בצדק
"מאז הלידה אני מעריץ את אשתי יותר"
המגע הזה, שהוא ספק מגונן ספק נמשך, יכול להיות נעים אבל יכול להיות גם מביך מאוד. לאותם גברים ברור שמותר לגעת, הרי הם לא היו חולמים לגעת בך כך אם לא היית הרה ושייכת בצורה כל כך מוחצנת לגבר אחר – ובכל זאת, לפעמים כשהייתי מרגישה ביד הזרה הזו, היתה מתגנבת לתוכי תחושה מוכרת של זיהוי. זיהוי החרמנות. הפעם זה כנראה שילוב של חרמנות מינית, משיכה קוסמית והתפעלות כנה מיופי הבריאה.
היד הזאת, הנשלחת אוטומטית, לא תמיד תגיע עם אזהרה מוקדמת ולכן כדאי שתלמדי לנשום עמוק לבטן, לגייס את כל הסבלנות שלך ולהחליט באילו ימים מצויר על בטן ההריון שלך ציור של סמיילי ובאילו צלב, כרס.
לעקוף בתור ולקצר זמני המתנה: דברים נוספים שאפשר לעשות בשם ההריון
למדריך המלא לבדיקות הריון הקליקי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה